אהבה היא הכל ויש גם טלטלה


כל פעם שאת נותנת לפחד לטלטל אותך
את מערערת את הביטחון במה שיש לך.
אל תימסרי לטלטלה. תרגישי אותה, תני לה
להיות ולחלוף. תתמסרי לחיים, אל תחזיקי ברעיון.
אל תציףי במילים
קבלי את היש כמו שהוא. זה מחליש את החסר.
כל רגע. כל מחשבה. כל פעם מחדש.
זאת בחירה
בין אהבה לפחד.
דקויות נמצאות להעצים לא להסתיר.
תגובות זה אנחנו.
התמסרות היא עניין מהותי
אינסופי
כמו אהבה
כמו כל מה שאין לו התחלה וסוף

^מה שמעבר לדעתנו מגדל אותנו.

אהבה היא הכל ויש גם מילים


הבדל בין אהבה ומאוהבות נמצא כאן בשפה.
באמת האהבה ממלאת הכל בלי מחיצות,
הפרדות, חלוקות, התפלפלויות, נוקדנויות,,
אהבה היא הכל. זה סוד גלוי. תלוי כמה אנחנו
מרגישים
היא מציפה, מעיפה, ממלאת, מחזקת, משמחת,
מלמדת, משנה, מחדשת, היא מקיימת
את הפוטנציאל.
נטישה, אחיזה, חשש מדחיה, תלות, קנאה,
כאב, הכל המצאות של תודעה מעוותת מפחד.
היום זה הפך אמת. (כלכך חיוור.) כלכך מסובך.
כל כך מכאיב. זה מה שנחשב.
ויש מלא אפשרויות לרפא או להצדיק
ומלא מילים לצטט או לנקד
את זה.
כמו לאהבה גם לפחד יש אינסוף פנים וצורות
רק להיפך. היא מחייה הוא מועך.
אהבה היא כוח אינסופי
והיא מכילה הכל, גם את הלא נעימים שלנו,
את הפחדים והחולשות, את חוסר הדיוק ואי הבנה.
לא משנה אם את מאוהבת או אוהבת
לצורך העניין, משנה אם את אוהבת
או שאת לא מרגישה
את חושבת.

זה הכל אהבה ויש גם חושך


כשאת מאוהבת את לא טועה. אהבה היא אור.
כמה שאת ביקורתית, שופטת, כועסת, חותכת,
סוגרת, צודקת, עכשיו, זאת מידת מרחק שבך
היא אפלה.
כשאת אוהבת את חיה. מרגישה. רואה את היופי.
מחוברת לכוונה. רוצה טוב. רואה טוב. זה אור.
זאת האמת.
ואז אנחנו נכנסים, כל אחד עם העניינים שלו
נעשים פלונטרים, חומות והסתרות, נעשה חנוק.
זאת לא אמת. זה מה שקרה.

תמונה שלמה


מה שקרה במציאות. התגובה הרגשית שלך
למה שקרה במציאות וההבנה שלך
איפה ואיך היית רוצה להיות.
תניחי את המורכבות הזאת מולך,
הסתכלי.
תסכימי לתגובה הרגשית שלך להיות
חלק מתמונת המציאות. אל תבקרי אותה,
אל תחסמי, אל תשתיקי. תני לה להיות.
את ההבנות שלך של מה צריך לקרות
ואיך את צריכה להיות, תניחי.
תסתכלי על התמונה השלמה:
משהו קרה, זה מעורר אותך רגשית
מכעיס, מעליב, פוגע,, ו את ביקורתית.
כלפי מה שקרה וכלפי עצמך, כלפי התגובה
הרגשית שלך שאת רוצה ״לתקן״ לשנות.
תניחי.
תסתכלי איך זה עובד לבד.

אם אֿת משתיקה את השופטת, הרגש יכול
להרגע, (כשמאומנים בכך הוא ממש נושר
ולא מותיר משקע), כשהרגש נרגע
את יכולה להסתכל על מה שקרה
כמו שזה.
אחרכך כבר תדעי מה לעשות.

בלי האשמה, מלחמה, כניעה,,
פשוט. מה שאת מרגישה עכשיו

לעמוד מול הדברים כמו שהם,
זה כוח שאין לו שיעור.

סיפור יוגי


עץ צמח על אדמתו של אחד, התפוחים נפלו בחלקתו
של השכן. הם לא הצליחו להחליט של מי התפוחים
ואיך לחלק אותם ביניהם.
יוגי, שהיה ידוע בחכמתו, עבר ליד אדמתם, ביקשו
ממנו למצוא פיתרון לבעייתם.
׳תעדיפו חלוקה על פי משפט האדם או דין שמיים
כלומר דין אלוהי׳? שאל אותם
׳על פי משפט אלוהי׳. קראו שניהם
׳מבטיחים שתסכימו לפסק הדין של המפשט הזה׳?
׳מבטיחים׳ קראו שניהם
החכם ערם ערמה ענקית של תפוחים בחלקה אחת
ובחלקה השניה הניח תפוח בודד וכמעט רקוב
׳הערמה הזאת בשבילך וזאת בשבילך׳ אמר הברהמין
בלי להביט כלל בשני האיכרים אחרכך נטל את מקלו
והמשיך בדרכו.

* אנשים מחפשים צדק.
לא אמת.

* להתרומם לקראת האלוהי והנשגב, לא לכופף ולהנמיך אותו
למידתנו.

* הכוונה לקבל את היש כמו שהוא.
זאת יכולת של עוצמה
בלי השוואות, קנאה, חמדנות, בלי להסתיר, לטשטש או ליפות.

שביעות רצון היא הבסיס לאושר עילאי אמר פטנג׳אלי

נכתב פעם נכון תמיד ואיזה כייף להיזכר.באהבה


תלמדי להאמין בחיים, הם יודעים מה את צריכה
עכשיו.
הסתכלי עליהם איך הם פועלים,
איך הם מחברים בין הדברים,
לימדי מהם.
אל תתפשרי על האמת שלך בגלל העבר.
רוב הכאב בחיים לא נובע מעלבון או מחוסר
אלא מהמחשבה שאפשר היה להימנע מהם.
תהיי אמיתית עם עצמך
תעיזי.
תמציאי הווה חדש באהבה.

כשאת נחלשת הישארי שם, אל תפזרי החוצה,
הרגישי את הכוח שלך מתחת לחולשה הרגעית.
חכי לו בסבלנות.
החיים לא מאכזבים כשאת חיה את האמת שלך.
כשאת מביאה את כל כולך, את יוצאת יותר משנכנסת.
אל תפחדי מהמראה, תסתכלי בה עד שתמצאי
מה נעלם ממך.
תתחדשי.
החיים ממציאים לך מבוכים לצאת מהם,
נסיבות לנצח,
מגישים לך מצבים שיעזרו לך להיות אמיתית.
את עצמך החיים. מעשה אהבה.

פרח

עוצמה לא באה מלעשות מה שאנחנו יכולים לעשות
כמו מלעשות מה שלא האמנו שאנחנו יכולים.

עוצמתית ושברירית ביחד. אמת


מגשרת בצעדים בין המקום ממנו את באה
למקום אליו את רוצה להגיע. ברקע רמזים
שקטים ואכזריים של חוסר שייכות.
לצייר אותך כזרה, מרוקן אותך מכוחך. בואי,
זה לא חוכמה להשיל את העטיפות ולתת
לכל הקולות להיכנס, תמשיכי בשלך.
אל תתני לדעות של אחרים לעכב אותך.
שמרי נפשך מחסרי אמונה. כל מילה, כל תנועה,
יכולה להפליל אותך אם ירצו המפקפקים והמבקרים,
ימצאו ׳הוכחות׳ לשתול זרע חשוך, לעקם פרשנות.
כלכך הרבה דברים קורים שאי אפשר להתכונן
אליהם, כוחות גלויים וסמויים פוסעים בחוץ הלוך ושוב
מוכנים לשבש הכל בכל רגע.
אנשים לא מרגישים כמה אנחנו קשורים אחד לשני
עד שזה נקרע. ואז מצדיקים את עצמם במקום
לקחת אחריות, השסעים הולכים ומעמיקים.
להפיץ תמונה כעוסה שלך זה להלביש עליך זהות.
זה לסמן שאין להקשיב למה שיש לך לומר.
זה באמת מכעיס אותך. המצב מחמיר.
את מגשימה את הנבואה שהפיצו בחוסר אהבה.
מלכודת ממשית. את נופלת לתוכה.
מדהים איך דימוי הופך להיות מקום.
בואי, את מוצאת איך להמשיך בלי לתת לדעות
של אחרים לערער את מה שאת יודעת על עצמך.
בסופו של דבר את לא צריכה להוכיח דבר
למישהו אחר רק לעצמך. בואי. תקשיבי לעצמך
המשיכי בדרכך. נותנת למי שבא לקבל. אין על מי
להישען. הישמרי מחסרי אהבה.
עוצמה פנימית שמרגישה אחדות,
לא נמצאת בשום שבר, באף אחד מהחלקים. בואי.
נועדנו להשלים.