התנגדויות על הדרך


ב דרך רוחנית את עושה את הצעדים שלך בעצמך.
אין מטפל שיחזיק לך את היד, זאת הכוונה, ללמוד
לקחת אחריות. אם בטיפול מתעכבים על פרטי פרטים
של ההתנגדות שלנו, מחפשים לה את השורשים
בהיסטוריה האישית, ועוד השלכות והקשרים הגיוניים,
דרך הרוח מפשטים את הדברים.
זה לא יותר טוב או פחות, זה אחרת. וכל אחת מתאימה
למי שהיא מתאימה.
דרך הרוח מכוונת לצאת מתודעת הסבל לאהבה.
היא עובדת על המכלול שאנחנו, לרוב זה מתחיל
בקטן, כאב גב או חוסר שקט מביאים להתנסות,
ליבה של הדרך להגיע לאיחוד פנימי והיא נסמכת
על הגבלת תנודות התודעה.
כלומר אם דרך נפשית מוצאת עניין בפרטי הפרטים
האישיים של המקרה, דרך רוחנית מבהירה את העיקרון
ואת בעצמך, בקצב שלך, מתעמתת מול המקרים הפרטיים.
מקרה של התנגדות למשל, קודם כל עליך לזהות שזאת
התנגדות. הן ארוגות בנו כל כך בטבעיות, הן נראות ״אמת״
הן מוצקות ו׳מוצדקות׳. לזהות ולהפריד אותה
זה כבר מקום להשיג.
מול התנגדות לא מודעת, עזרה מבחוץ נחווית כאיום,
הכיווץ מתהדק, ההתנגדות עלולה להעמיק.
ברגע מסויים ורגיל, יש סדק ופתאום את קולטת:
זה לא החום בחדר, לא הקושי של התרגול, לא מי שנמצא
על המזרון לידך, לא מה או איך שהמורה אמרה, זאת את.
זה שלך. זה הרגל שלך. זאת תבנית.
בררת מחדל שלך.
במרחב שאת נמצאת עכשיו זוכרת שיוגה רואה במחשבות
והרגשות בעצם תנודות של התודעה הפרטית המזוהה,
שהשקט הוא המקור שלנו, אליו צריך לחזור
כדי להאיר את הקיום.
את צריכה להיות שם כדי לקלוט. לכן התרגול נסמך בעיקר
על נוכחות.
תעצרו רגע תחשבו איזה שחרור מבורך, כמה חופש לדעת
שהמחשבה הזאת היא שלי ולא של כל הסיבות שבעולם,
ככה הרבה יותר קל לפרום אותן, לא להאמין להן, הרי
הן בעצם הגורמות לסבל. זה לא איך הדברים כמו איך
אני מתייחסת אליהם.
התרחבות מתוך ההתנגדויות, הנשענות בעצם על נפרדות,
היא התחלה של ראיה צלולה המגלה ומכילה את המורכבות.
והיא מדהימה.
את לא יכולה להמשיך לבוא לתרגל ולהחזיק בהתנגדויות
שלך, את מפצלת את עצמך, פוערת בינך לבינך, אם את
ממשיכה להצדיק את ההתנגדות (זה אפילו לא את עצמך)
את תנשרי מהתרגול. הוא מוביל אותך להשלים עם עצמך.
לשם הוא שואף והוא חזק, הוא מראה צלולה ובהירה.

זה כלכך פשוט ולא קל בכלל. זה התרגול. לראות מה שלא
ראינו עד עכשיו. להפריד את המיותר ולחבר את העיקר.

כלכך נעים, מרגיע, ובטוח להיות צודקת. כלכך מטלטל,
מערער, מבהיל להסכים לוותר על הבלעדיות הזאת
אבל במהלך התרגול, לאט לאט זה מחלחל פנימה, דרך
הגוף והנשימה, בלי מילים אנחנו לומדים לפתוח ולשחרר.
כדי לרפא את המקומות המחזיקים, כדי להתרחב ולהתרומם.
במקום בו את עומדת, דורכת על ההתנגדויות שלך ומצדיקה,
זאת הזדמנות שלך לראות אותה ולוותר עליה. לא בשביל
מישהו אחר. לא כי מישהו אחר יותר ממך, בשבילך.
מתוך הבנה שהתנגדות היא סוג של מרידה ברגע.
בעצם היא ויכוח עם מה שיש עכשיו
וזה בעצם אחד המפתחות העיקריים, אם לא ה מפתח,
לריפוי הפצעים הפנימיים ובמציאות ולהתפתחות.
״האושר העילאי מושג דרך שביעות הרצון״ פטנג׳אלי 2.42

אין מקור כוח גדול יותר מאינטגרציה פנימית
לספק את האנרגיה לצעדי השלמה והתפתחות.
את לא יכולה להתקדם ביחד עם ההתנגדויות שלך
את צריכה לוותר עליהן, בעצם לוותר על הצורך בהן.
היופי בתהליך הרוחני המהותי שהוא קורה תוך כדי
הוא לא מסומן במילים. פתאום את מגלה שהתרחבת.
פתאום את מבינה שאת אחוזה פחות. שאת שמחה יותר.
מתנגדת פחות..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.