האומץ לרגש את החיים


הולכת סביב סביב בתוך הרגיל. לא מתעמתת, זה עיקרון מושכל,
הרגל נוח. מעדיפה לסגור תריס, לשנות נושא, לשתות כוס יין.
מיומנת בדילוגים, ב לא לדרוך על הקווים, די טובה בלדבר על,
להסתתר אחרי ניסוח, רק לא מעיזה להגיד מה את מרגישה.
ופתאום יום אחד את מתקשה להסביר לעצמך למה בעצם את מסתירה את עצמך?
או של מי החיים האלה לעזאזל?
כן, נכון, צריך קצת יותר מסדק בחומות ההגנה, אבל אחרי שהבנת שהן לא באמת
שומרות עליך מפני מה אחרים יגידו או יחשבו ומצד שני גם לא שומרות עליך
מפני הביקורת וצורות הביטוי הפוגעניות שנכנסות בך פנימה ומהדהדות,
השכל הזה כבר לא עושה בך הגיון.
את מתחילה להבין כי עדינות אינה חולשה. למה להסתיר או להרדים אותה?
מוצאת שהיא הרחבה של מנעד, שלך, של חווית החיים.
זה קורה בהדרגה לא בבת אחת, בכל אופן זאת מהפכה, להעיז
לעשות את התנועות שלך על פי מה שאת מרגישה
גם כשהתוצאה אינה בשליטתך.
להגיד, לגעת, לפגוש, ליפול, להיכשל, לקום, לשנות,
פתאום כל התנועות של להיות קוסמות לך יותר מלהתבייש, להאשים,
להסתיר עצמך ולחשוש שהאמת שלך תרחיק מישהו ממך.
(שיתרחק.
את מתאהבת בעצמך ובחיים, מצאת שלחיות זה להעיז,
ואת אוהבת.
מעדיפה חיים בצבעים וריגושים על פני חיים כבושים ומוחמצים.
אהבה היא המדידה שלך ואת מרשה לעצמך להיות מה שאת מרגישה
ולתת לקרובים לך לראות אותך וזה בסדר מי שהולך.
וזה בסדר להיפגע, זה חולף (ולא פעם מצליח לגדל בך כוחות)
בכל אופן זה לא הכיווץ שהיית, את חיה מתוך אומץ ועוצמה.
מסוגלת. לא מעוכה.

יש לנו חיים וצריך להעיז לחיות אותם. כנות היא יכולת מרגשת.
טוב ויפה להיפתח ולשתף, רק תבדקי קודם טוב טוב בפני מי (!)
האומץ לא נמדד במידת החשיפה, השינוי נעוץ בהסכמה
להרגיש מה שאת מרגישה ולהגיד מה את חושבת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.