לרפא את הדיבור


פסח במרפסת שוכבים ומסתכלים על העננים ברצועת התכלת בין הבניינים. חפנו בהונות מתחת לצעיף ארוג בצבע שמנת. ביחד הושטנו יד לכנות, עקפנו את הקושי האישי והעזנו להגיד את עצמנו בקול, בפנים הסכמנו לשמוע. לא ׳הגנו׳ אחד על השני מפני האמת שלנו. הרצון להסתיר עשה שריר, ההרגל, הפחד, אבל אנחנו מכירים בריגוש של נגיעה באמת, אין לו מחיר. לא האשמנו ולא הצדקנו. לא הינו צריכים להסביר את עצמנו, פשוט הבאנו את ההבנות שלנו הביתה. שמש שיחקה עם העננים במחבואים, תכלת התקדר והתבהר. הראנו את הפנים שלנו אחד לשני. זאת מתנה. אמת היא ריפוי. היא סליחה לכאבים. פותחת ומרחיבה מקומות עיוורים. היא מיטיבה את הקיום. היא אהבה. גם אם לפעמים המילים צורמות, הצורות דוקרות, השינויים מעייפים, היא חיה, מחוץ לדמיונות ולזיכרונות, נושמת בצבעים, עושה גלים עמוקים, מעירה קולות רדומים. היא נוגעת בנו. משנה אותנו. מחוץ למילים ראינו את המקומות העצובים מזדקפים, מרימים מבט אל התכלת. ציוץ ציפורים השתלב בצליל החליל. החופש לבוא וללכת. זאת האמת שלנו. להגיד אותנו זאת אהבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.