מודעות זאת שמחה בתוך החיים

תמונה של זוג זאבים מרחרחים אחד לשני
״תעריך את מי שלא מוותר עליך״
לכאן הגיעה המודעות ברשת
זאת החכמה העכשוית
!!
עצוב לראות עולם מתבלבל ונובל,
מתפורר לאינסוף חלקיקים נפרדים ומנותקים,
עסוקים מכדי לזכור את השלם שאנחנו חולקים,
את המהות הפנימית של הקיום, או בכלל לנשום.

בלי לשים לב
אנחנו מייעלים, סוגרים, מכווצים. תוחמים. מגדירים.
כדי להחזיק במתח ובלחצים של המציאות היום,
אנחנו מוותרים על חלקים שלנו.
כדי להמשיך להתקיים, אנחנו מסתירים, מטטאים
כל מה שלא מתאים, מה שלא נוח.
את מה שקשה לנו לראות, להודות, להתמודד, לסלוח,
בפנים ובחוץ.

הצעות להיפרד מכל מי שעושה לנו רע,
מציפות את הרשת ואת התודעה.
ויש עוד את המדורגים של לשון הרע
ברשת ובחוץ ובפנים(!)

זה חוזק? זאת גדולה?
לכעוס, להיפרד, להאשים, להיעלב,
לנתק, להסתיר, להעלים,
זאת עוצמה פנימית? זאת חכמה?
לאן כל זה מוביל?

קשה לך להתחבר למחשבה שכולנו מחוברים
ביחד,
שאנחנו מראות אחד של השני. שכל אחד מייצג
חלקים בתוכך, אני מבינה,
נסי לחשוב שמישהו אחר פשוט
לוחץ לך על הכפתור.
את יכולה לנתק אותו, אבל זה הכפתור שלך.
כל עוד הוא קיים בך, יש סיכוי שיבוא מישהו
וילחץ עליו.
אפשר להתרחק כל אחד לתוך עצמו, להתעטף
בקליפות, להסתתר מאחרי מסכים, מילים, תאוריות,
וזה בדיוק מה שקורה,
אבל זה רק עושה את הכפתורים יותר לחיצים
ואותנו פחות עמידים. פחות סבלניים. פחות מרוצים.
יותר דחוקים, לחוצים. בודדים. מפוחדים.

הקיום ממשיך להתנפץ ולהתפורר

היום כבר לא מבקרים, לא ׳מתעכבים׳,
חותכים.
זאת החכמה עכשיו, קרת לב,
עושים מהרוח סכין.
לא מאמינים בכוחה הבלתי מעורער של האהבה.
מתים מפחד

היום צריך להודות למי שלא וויתר עלינו..
כמה עצוב נעשה כאן

תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.