ציפור היא ציפור על האדמה ובשמיים

עכשיו הוא רוצה. עכשיו לא. עטוף ומוגן
גולש על הגלים של עצמו.
הוא מצייר תמונה לרצונותיו בתוך
תבניות קיומו. מצהיר והופך. מתרגש
ומתנתק. מחבר ומפריד. רוצה ובורח.
לא נפגש.

כמה הוא מעיז לגעת? לחלום?
כמה כוח יש לרצון שלו להיות תנועה במציאות?
כמה מקום פנוי יש בו, כמה נדיבות?
האם יעיז להתפשט?
היא מסתכלת אם המשחק בינו לבינו
מעורר בה את הרצון. עכשיו?
ועכשיו?

ואני כותבת פתק לעצמי:
הרצון שלי להיות אני כמו שאני
במציאות ארוגה ברצונות דומים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.