פעם יכולתי

נכתב היום לפני שנתיים, ועדיין

חוטים של יוגה

IMG_1827

פעם יכולתי להיפגע ולהיעלב. כל אחד יכול
אבל מה זה נותן?
יכולתי להסביר את עצמי, שהייתי לא מובנת.
יכולתי להתרחק לתמיד או רק לבינתיים
עד שאצליח לדחוק ולהסתיר את העלבון
אבל אין לאן ללכת. מעדיפה להישאר. אני
לא מפחדת מדעות של אחרים, מאי הבנה,
לא מפחדת לטעות, להודות. כמו שאני
הצלחתי להתאחד עם עצמי
ולפזר את הפחדים. היום אני
לא מפחדת לכאוב ולא מפחדת לסלוח
בתוך החיים.

פעם יכולתי ללוות אותן באורקסטרה
עם תופי טמטם ומצילתיים,
יכולתי להדהד את הפגיעה שנים ,
אבל הפסקתי להסתבך בשברים.
היום אני יכולה למצוא מה לאהוב במי שנמצא,
למצוא קצה של הסכמה
לארוג את היש בנשימה
ולוותר על מה שלא מרגיש.

פעם יכולתי להתחבא ולהסתתר בקונכיה
אבל למדתי להישאר
ולקלף את הקליפות המגוננות.
ידעתי להתעקש ולהיסגר
אבל יצאתי משם. בחרתי להיות
ולהיפתח לדיאלוג.
היום אני יכולה להנות ממרחבים שותקים.
יחפה למדתי מהרגש איך לחזור,
איך להיות יותר.

View original post

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.