מקדש הגוף

DSC_5416

לקראת סיום האימון, אחרי שנפתחנו והתארכנו,
אחרי שהשקטנו בפנים ומצאנו בנו
מקום מרווח ונעים,
אנחנו מתגלגלות על חגורת הכתפיים
כשהרגליים מאחרי הראש, אני מבקשת מכל אחת להגיד
משהו טוב על הגוף שלה

דומיה

כשהיא מתמשכת ומתארכת
אנחנו מתגלגלות חזרה לשיחה בגובה עיניים

ההתעוררות אל הגוף הפרטי שלנו
הוא תהליך הדרגתי של הכרות וחקירה.

בעצם זה לא שיש לגוף נפש, אלא לנפש יש גוף.

מתוך הכרות והתקרבות, מתעוררת אהבה אליו.

את מודה לו על כל השנים שהוא איתך
העטיפה שלך
מגן עלייך.
גופנו שומר את צעדנו בתוכו.
הוא מחסן של זיכרונות, טראומות, וטעויות שלנו
ושל אפשרויות סיפוק ועונג.
הוא הכיס שלנו בחליפת העולם.
הוא אפשרות לנוכחות יציבה ובטוחה.

הגוף חי ומשתנה
הוא מראה שלנו בשלבים השונים לאורך השנים
להתרחשויות פנימיות ומצבים תודעתיים.
הוא מזהיר מפני התעלמות והרגלים שגויים
בשפת כאב, כיווץ, תקיעות וצמצום.
הגוף הוא שער לחיבור
פתח לשקט.

איך לחיות כלכך קרוב לדבר ולהתעלם ממנו?
איך לחיות כלכך קרוב למשהו
בלי אהבה?

אהבת הגוף כחלק מאהבה עצמית טובה
בריאה.
לומדים לקבל ולאהוב את הגוף שלנו
כמו שהוא.
לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו
לקבל את הדברים כמו שהם.

הקשבה לגוף משנה את החיים
חושים מחודדים קולטים מסרים מעודנים
קודמים לתרגום המילולי ולפרשנות האישית.

למי שיש גוף מקשיב,
מי שמחובר לגוף ושומע אותו,
מרוויח.